צער בעלי חתולים

בשישי שעבר עוד הייתי אופטימית בנוגע ליעילות שלי – אבל אז הגיע יום שבת.

החתול הקיא, אבל וואלה? קורה. הוא חתול, ועוד אחד די טיפש.

משם זה רק התדרדר...

מצאנו את עצמנו רצים למרפאות שפתוחות בשבת, הגאון עם חשד לחפץ זר במערכת העיכול ואנחנו כבר לא יודעים מה לעשות.

בדיקות, רנטגן, יללות, וקינחנו עם נסיעה לאולטרסאונד מאוחר בלילה כדי להחליט אם צריך ניתוח חירום.

הוטרינרים החליטו שאנטיביוטיקה כנראה תעשה את העבודה ואחרי עוד לא מעט יללות והקאות באמצע הלילה – התרופות התחילו להשפיע.

את מוצאת את עצמך מתמוגגת מזה שהוא מתמתח כי "תראה הוא לא נראה מחוק".

מאז הוא הספיק לחזור לעסוק בטר.ור בפריצה מסוכנת למקרר וגילינו שמשום מה הוא ממש אוהב את הטעם של האנטיביוטיקה, אז לפחות לא צריך לריב איתו שייקח את הכדורים.

אז עד שחזרתי לחיים האמיתיים כבר נהיה אמצע השבוע ואיתו מילואים, לטפל במטלות שדחיתי בגלל זה וכמובן כמובן... הספר השני.

אז בין סבב עריכה אחרון לעבודות על פמיניזם, גם ההכנות למכירה המוקדמת בעיצומן ואני מתכננת לכם טיזרים מגניבים ותשורות מגניבות שמתחילות לקבל צורה.

בקרוב יתחיל עידן הבצל, ושום ארטול** לא יעצור אותנו🧅

**ארטו החתול