חופשה בכפייה

אני בת אדם מאוד עסוקה, אתם כבר יודעים את זה.

אולי בגלל זה אמא שלי הזמינה את החדרים למלון לפני שהחזרתי לה אור ירוק שיהיה לי זמן לחופשה של יומיים וחצי רגע לפני פסח.

קובעת עובדות בשטח.

כמובן שאין לי זמן, אבל היא כבר הזמינה, מבינים?

אז ההסכם הוא שעבדתי לפני שיצאנו לדרך ובערב של היום הראשון, ביום השני קיבלתי איזה שעתיים באמצע היום, וביום האחרון השאיפה היא לחזור בשעה רלוונטית בשביל שאוכל להמשיך לעבוד.

ההחלטה שהתקבלה מראש היא שכל רגע פנוי יוקדש לעריכת הספר, עד שייצא.

אני חייבת להעיף אותו לשלב הבא, אבל גם לא רוצה לעגל פינות או לקצר תהליכים.

אז אני מפנה זמן, עכשיו כשסיימתי את המטלה האחרונה של סמסטר א'.

זה לא יהיה פשוט, אבל עד שיתחיל שבוע הספר – הסדרה בתעדוף ראשון, אחריה התרגול שאני מעבירה, ואז יתר החובות האקדמיות שלי.

מילואים יהיו איפשהו שם ברקע, אבל בכל הזדמנות שאוכל כנראה שאדחה ליולי והילך.

אז אני ישנה רחוק מהבית, במצעים שתמיד מרגישים טיפה מוזרים, ומקלחות שנראות פנסיות ובכל זאת איכשהו דולפות, ואני כאילו אמורה לנוח.

אני לא בטוחה כמה זו מנוחה, אבל בהינתן שלא נגמרים המים החמים במקלחת יצא לי לחשוב... והתחלתי לתכנן את הלו"ז לכתיבת הספר השלישי.