חולה עליכם

השבוע עלתה השאלה הגורלית, מה נחשב שאת "חולה".

אם אני לא נושמת מהאף, משתעלת, גמורה, אבל מצליחה ללכת לשיעורים ואין לי חום – האם אני חולה?

התשובות בבית סותרות.

בעוד שאלכס הכריז לעולם שאני חולה וצריך לרחם עליי,

אני הסתובבתי לי בחדווה ורעדתי מקור (אבל בעיקר כי באמת התקלקל החימום בקמפוס).

קשה מאוד להביא אותי למצב שאני לא ממשיכה בשגרה מסיבות רפואיות.

מה כן היו ההשלכות?

כשחזרתי הביתה במקום להמשיך לעבוד עוד שלוש שעות אחרי התארגנות הערב על הספר השני, הרצאות והפתעות נוספות – היו יומיים שנכנסתי למיטה וקראתי במקום.

ביום-יום הרגיל שלי אין לי זמן לקרוא באופן קבוע, ובגלל שאני מעוכה עכשיו אני גם קוראת את ספר הנחמה האהוב עליי ולא ספרים חדשים ומגניבים.

אז כן, אני קצת מרגישה אשמה.

תמיד יש כל כך הרבה מה לעשות, אבל כן גם אני צריכה להזכיר לעצמי שמדי פעם צריך גם לקחת כמה ערבים בשביל עצמך.

הערות הבטא ממשיכות להגיע, ובזמן שהקוראים שלי נהנים אני מבלה קצת בפמברלי...

ושבוע הבא כבר נחזור לעניינים לקראת סבב עריכה אחרון!