הגבלת גיל

אתמול עלתה סוגיה באחת הקבוצות המוצלחות לקוראים – מה להמליץ לילד בן שבע אחרי שקרא את כל הארי פוטר?

סוגיה רצינית, ואני חושבת שאין לי עבורה תשובה מושלמת.

אבל זו הזדמנות לדבר על התאמת גילאים.

אין דבר שאני אוהבת יותר מאשר התולעים הצעירות שמתרוצצות כדי לצוד שלל חדש בשבוע הספר.

כן, לפעמים הם בני שמונה אבל הם כבר קראו כמה פעמים את כל הספרים שיש בבית וכמובן כל מה שעניין אותם בספרייה.

ואז הם נעמדים מולי ואני צריכה להחליט אם אני ממליצה להם על המושכת בחוטים או לא.

מצד אחד הם קראו כבר את כל הארי פוטר ופרסי ג'קסון, ומצד שני... הם עדיין ילדים בני שמונה.

אז נכון לשלב זה, אני עונה שמתאים.

אבל זה רק כי אני יודעת שעד שהם יגיעו לספרים המאוחרים יותר בסדרה יעברו עוד כמה שנים, כי כמו הארי פוטר, גם נפילת המסדר היא סדרה מעריכית.

כלומר, ככל שמתקדמים בסדרה והדמויות מתבגרות – הספרים נהיים אפלים מהר יותר.

העורכת שלי הייתה מאוד לא מרוצה מזה בהתחלה (כי היא כמובן חושבת על כל תלונה שלכם מראש) אבל אני כהרגלי מתעקשת, כי חשוב לי שהסדרה תשקף תהליך התבגרות אמיתי.

וזה חלק מזה! שהאופן שבו אנחנו רואים את העולם משתנה, שהמגננות שעוטפות אותנו כבר לא כל כך אטומות.

אז על הראשון אני עדיין ממליצה גם לצוציקים, אבל על החוברת כבר לא.

על הספר השני עוד יש לי מחשבות איך להגדיר את קהל היעד.

הוא עדיין נקי – אין אלימות גרפית מדי, אין בנים-בנות מוגזם אבל... הגבלת גיל היא מעבר לזה.

בינתיים האופל הוא רק צרימות אפלות ברקע של "המושכת בחוטים", אבל מכאן הוא רק יחמיר.